© 2016-2019 All right reserved to Adv. Amir Shoshani  |  כל הזכויות שמורות לעו"ד אמיר שושני

קבלן ישלם 260 אלף לפועל מסין שנפל מסולם

עובד זר שהועסק באתר בקריית אונו נפל מגובה 12 מטרים והפך נכה. בית המשפט קבע שחברת "יצחק עופר" לא הוכיחה ששמרה על בטיחותו

 

פורסם באתר Ynet בתאריך 30/09/2015

עובד זר מסין נפל מגובה של 12 מטרים במהלך עבודה באתר בנייה בקרית אונו והפך נכה. בית משפט השלום בתל אביב קבע שחברת הקבלן "יצחק עופר", שביצעה את העבודות באתר, התרשלה ואחראית לנזקיו של התובע והיא תשלם לו כ-260 אלף שקל.

העובד הגיע לישראל ב-2007 והופנה באמצעות חברת כוח האדם "חסון גשר" לעבוד עבור הקבלן יצחק עופר באתר בנייה בקרית אונו. בקיץ 2008 עלה העובד על סולם כדי לבצע עבודות יציקה, והתהפך יחד עמו. הוא נפל לקרקע ונפגע ברגלו, בראשו ובפניו. הוא אושפז למשך כשבועיים בבית החולים תל השומר ושהה כחודשיים במרכז השיקומי "רעות".

 

ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה, קבע לעובד נכות בשיעור של 32% והחל לשלם לו גמלאות. בפברואר 2012 תבע העובד פיצוי על נזקיו מחברת כוח האדם ומחברת הקבלן, ולתביעה הצטרף גם הביטוח הלאומי שביקש החזר של כ-540 אלף שקל.

התובע והביטוח הלאומי טענו שמירב האחריות צריכה לחול על הקבלן ולא על חברת כוח האדם, משום שהקבלן הוא שהחזיק באתר הבנייה, קבע את נוהלי העבודה והיה אחראי לבטיחות במקום. לדבריהם, חברת הקבלן התרשלה כשאפשרה לתובע לעבוד על סולם לא יציב, ללא קשירה וללא השגחה.

 

חברת כוח הצטרפה לטענת הקבלן שלפיה האירוע התרחש עקב רשלנותו הבלעדית של התובע, שלא מילא אחר הוראות הבטיחות, לא השתמש ברתמה כדי לקשור את עצמו לסולם ואף לא הציב את הסולם כראוי.

 

התובע התעקש שמעולם לא קיבל הדרכה כיצד לבצע את עבודתו בצורה בטוחה, אך לעומתו טען מנהל העבודה שכול הפועלים קיבלו הדרכות בשפה הסינית ואישר זאת בחתימתו. הוא הוסיף שכשהוא רואה עובד שלא נוהג על פי כללי הבטיחות הוא מעיר לו, אך אין ביכולתו לעקוב אחרי כל פועל בכל רגע נתון.

 

השופטת אורלי מור-אל דחתה את עמדת הנתבעות שלפיה התובע אחראי לנפילה. לדבריה, גם בהנחה שניתן לו תדריך בטיחות בשפתו, הנתבעות לא יוצאות ידי חובה, שכן לא הוכח כי ניתנה לו רתמת בטיחות או כי התלווה אליו עובד נוסף להשגחה וסיוע.

השופטת הוסיפה כי אחריותה של חברת הקבלן גדולה יותר מזו של חברת כוח האדם, אולם אינה מוחלטת. חברת כוח האדם, הבהירה, אינה רק "מציבת עובדים": עליה להתעניין בבטיחותם ולוודא שהחברה שאליה היא שולחת אותם מקפידה על שמירת כללי הבטיחות. משלא עשתה זאת, תעמוד אחריותה על 10%.

היא קבעה נזקי התובע, ובהם הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, עומדים על 291,300 שקל. מכיוון שפיצוי זה נבלע בתוך התגמולים שקיבל מביטוח לאומי, חברת כוח האדם לא צריכה לשלם דבר. באשר לחברת הקבלן, יהיה עליה לשלם את נזקי התובע בסך 262,170 שקל – 200 אלף שקל מהפיצוי יועברו לביטוח לאומי, והיתרה לתובע.