סיימת מילואים ופוטרת מהעבודה?
מה עושים עכשיו?
את מסיבת הסיום לשירות המילואים כנראה לא תשכחי. טונות של בשר מכל הסוגים, ריח נעים של מנגל, חומוס-טחינה-צ'יפס-סלט, שתיה בלי הכרה, הופעה בלתי נשכחת של אמן אורח, ומעל לכל אזרחים מתנדבים שנראים כיוצאים מגדרם כדי להביע לך הכרת טובה ותודה.
כי משלך נתת בלי לשאול שאלות, ואת נפשך היית מוכנה להקריב ללא תנאי, וזה כמובן לא מובן מאליו !
סיימת מילואים.
במקום העבודה טופחים לך על השכם. אולי גם מחבקים פה ושם. בכל זאת, היית במילואים ארוכים, וזה (כמובן) לא מובן מאליו.
אבל הבוס, איך נגיד את זה בעדינות, מחמיץ לך פנים. בהתחלה בקטנה. אבל זה הולך ומתפתח. הנה, את זה לא הספקת, ואז זה לא סיימת, ואת העניין ההוא נאלצתי להעביר למישהי אחרת לטפל. ונכון, היית במילואים ארוכים, וזה (אמנם) לא מובן מאליו, אבל יש לך מקום עבודה שגם הוא לא מובן מאליו...
ואז מגיעה שיחת הבונוס השנתית, ולך לא מציעים כלום. אולי אפילו "מציעים" לך לוותר על חלק משכרך, כי, את יודעת, הביצועים שלך לא היו משהו השנה. ונכון, כולנו מעריכים את שירות המילואים שלך וכו', אבל פה יש עסק שצריך להרוויח, ועם כבוד לא מגיעים למכולת. ולמה לא ביקשת להשתחרר מוקדם יותר מהמילואים ? ...
ופתאום שירות המילואים ששירתת כן מובן מאליו, כי בינינו, זו היתה חובתך. ובואי לא נשכח שגם הבוס נהג לשרת במילואים כשהיה צעיר, אז אל תעשי כזה "ביג דיל". אבל העבודה כאן כבר ממש לא מובנת מאליה...
ויום אחד, בלי התרעה מוקדמת מחכה לך מכתב בתיבת הדואר. יתכן שסתם כך במייל, או אולי במסירה אישית במשרד משאבי אנוש.
"את מוזמנת לשימוע" כך בלקוניות. האותיות במכתב מרצדות לך מול העיניים ולא מתחברות למשפט קוהרנטי, אבל את מבינה שבבת אחת הפכת להיות אשמה.
ואין לך כח נפשי לקרוא את ההמשך, כי העלבון צורב לך בגרון. איך הפך לך השירות למען העם מנקודת זכות לנקודת חובה. ואיך, אחרי שעזבת הכל, לא שאלת שאלות ורצת להגן על אחיך, פתאום את צריכה לדאוג לך למקום עבודה חדש, שהוא לא רק מקור פרנסה אלא גם בסיס ומקור למעמד החברתי והאישי שהיה לך בחיים, וכעת נשבר.
ומה עושים עכשיו?
ובכן, עושים - ומהר !
בוודאי קראת על זה במדיה. המחוקק מגן עליך. ובכן, לפחות על הנייר.
הוא אוסר על המעביד לפטר אותך
בתנאים מסויימים.
הוא מעניק לבן הזוג שלך ימי חופשה והתארגנות
בתנאים מסויימים.
הוא נותן לך זכות לפיצויים משמעותיים
בתנאים מסויימים.
הוא מוכן לחייב את המעסיק להחזיר אותך לעבודה
בתנאים מסויימים.
אבל כמו שלמדנו כולנו ב-7 באוקטובר, אף אחד לא יעשה בשבילך את העבודה. תצטרכי לצאת למאבק. אם המעביד לא יבין את זה לבד, תצטרכי לאכוף עליו לציית לחוק, ואולי אפילו לגבות ממנו בכח את כל מה שמגיע לך.
כן, כולל פיצויים.
ואיך תנהלי את זה ? מניין לך הכח ומניין לך הידע כדי לעשות זאת נכון ? ...
אוה. בשביל זה אנחנו כאן ! כשותפים לתסכול ולכעס אנחנו מוכנים, רוצים ויודעים לעזור לך. את יודעת מה? - זה אפילו לא יעלה לך כסף.
כספקים מוכרים של משרד הביטחון תוכלי להיות מופנית אלינו ואנו נייצג אותך על חשבון משרד הביטחון ונממש את זכויותיך מול ועדת התעסוקה שהוקמה ממש לצורך זה. אחרי הכל, עו"ד אמיר שושני שעומד בראש משרדנו, שימש יו"ר ועדת התעסוקה הזו בעבר, ומי יותר ממנו יכיר את כל הניואנסים הקטנים ? ...
ואם קופחת בתחום שאותו משרד הביטחון לא מממן, עדיין נוכל לייצג אותך ולהשיג עבורך את המירב שניתן להשיג, בהסתמך על שלושים שנות ניסיון בייצוג עובדים מול מעבידיהם, גם במימוש זכויות שלא שולמו, גם בתביעות בגין אפליה בעבודה, גם בתביעות בגין אי שמירה על שוויון הזדמנויות, ובעוד מגוון של זכויות שתוכלי להשיג אם תדעי לדרוש אותן.
שלחי אלינו ווטסאפ 053-3467134 (או לחצי על הקישור. https://wa.me/972533467134).
אין לך מה להפסיד. רק להרוויח.
(האמור נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד כמו גם אזכור מאכלי בשר. כל שכתבנו מיועד כמובן לכל משרתי המילואים שאהדתנו נתונה להם לעד, הן אוכלי הבשר, הן הצמחונים והן הטבעונים באשר הם)