כל מי שמתגורר בבית משותף מכיר את הרוטינה: אחת לשנה (לפחות) מתאספים בעלי הדירות ומצביעים על נושאים שונים שנמצאים על הפרק (גובה דמי ועד הבית, האם להחליף את המנקה של הבניין, בקשה שלא לדרוך על הדשא, תלונות על מנורות שרופות שאינן מוחלפות בתדירות המתאימה ועוד ועוד).
החלטות האסיפה מחייבות כמובן את כל דיירי הבית, גם אם הם כלל לא השתתפו בהצבעה.
כיצד מתקבלות ההחלטות?
ההחלטות מתקבלות ברוב דעות ואם הקולות שקולים, יכריע יו"ר האסיפה.
לכל דירה בבית המשותף יש קול אחד בלבד וזכות הצבעה אחת בלבד. גודלה של הדירה אינו רלוונטי, וקולו של בעל דירה של 100 מטר שווב לקולו של בעל דירה בת 250 מטר.
אם לדירה אחת יש יותר מבעלים אחד, צריכים כל בעלי הדירה לבחור נציג אחד בלבד, שקולו ייספר לצורך קבלת ההחלטות.
ומה קורה אם בעלי הדירה לא מצליחים להגיע להסכמה בדבר מינוי הנציג? במקרה כזה, לא תוכל הדירה כלל להצביע וההחלטות יתקבלו מבלי לקחת בחשבון את הדירה הזאת!
לעובדה שלכל דירה קול אחד בלבד חשיבות נוספת: נניח שאחד הדיירים מבקש לעשות שינוי בדירה המצריך הסכמה של הדיירים האחרים. במקרה כזה, הוא יתבקש לקבל הסכמות של בעלי הדירות האחרים.
כאשר לדירה מספר בעלים, הוא יצטרך לוודא שחתימתו של אחד הבעלים אכן משקפת את עמדתם של הבעלים האחרים, או לפחות של רוב הבעלים האחרים.